ביטוח פנסיוני לפרישה – תכנית תחזית מזג האוויר או לילה כלכלי ?

כהתמודדות עם המשבר הפיננסי הגדול של 2008 והעדר צמיחה כלכלית עולמית כחלק מהכלים המוניטריים של הבנקים המרכזים שיעורי הריבית של רוב כלכלות העולם שואף ל0% . תופעת הלוואי של "תרופה " זו מעיבה על מכשירי חיסכון למיניהם ובפרט לקרנות הפנסיה בארץ (הוותיקות והחדשות). ובאופן טבעי התפתחות הטכנולוגיה אשר מבטיחה לנו תוחלת חיים ארוכה יותר עם יוקר מחייה גדול יותר משפיעים לרעה על יכולות הצריכה של דור הפרישה בכלל ובפרט אילו שרק היום מתחילים את החיסכון שלהם . בניתוח רוחבי של קרנות הפנסיה החדשות בארץ אנו מוצאים עליה משמעותית בגירעונות האקטוארים כאשר בחלק מקרנות הפנסיה אפילו החלו לגבות דמי איזון אקטוארים וזאת בנוסף לדמי הניהול בביטוח הפנסיוני הממוצעים ,מבטיחים לנו כי תחזית הקצבה שלנו בסביבת תשואה של 4% לא תספק את דור הפרישה הבא ואולי אפילו כבר את הפורשים הצעירים של ימנו ומגדילה בצורה משמעותית את חוסר הוודאות בתחזית קצבת הפרישה .
אלה שזכו לקצבה ראויה או שצברו מספיק נכסים בזמן עבודתם ויצאו או קרובים לצאת לחיי פרישה מתרכזים בפעילויות חברתיות כאלה ואחרות כגון עזרה בגידול דור ההמשך ובילוי זמן בחופשות וטיולים ברחבי העולם והארץ ובכל מקום אפשרי. את הרצונות הללו היום מתכנן פנסיוני בכיר יודע לחשב ולאמוד את עלויות הדרושות ונהל את הסיכונים לתקופה הקרובה. אך האם נוכל להעריך ולחשב את הסיכונים על אותם רצונות של דור החוסכים היום ? . הרי התפתחות הטכנולוגיה סביר להניח שתשנה את סביבת הצריכה בעוד 20 שנה קדימה בצורה משמעותית , האם נוכל לדעת ולתכנן היום אייך ייראו חיי הפרישה שלנו ? .
מתכנן פנסיוני בכיר צריך לנתח את הרצונות של החוסך ולהוסיף אותם על הגורמים המשפעים האלו וביחד לתכנן תיק ביטוח פנסיוני אשר ישמש את החוסך למכשיר כלכלי ראוי לחיי פרישה בריאים .

מאת בני קמחי – מתכנן פנסיוני בכיר

 

קרן השתלמות – תשומות ותשואות לחוסכים

קרן השתלמות היא תוכנית חיסכון תחת חוק קופות הגמל אך אינה פנסיונית. זו תכנית אשר משחר ההיסטוריה יועדה כמכשיר המעודד רכישת השכלה בשוק העבודה ולימים הפכה להיות תכנית סוציאלית לעובד/לעצמאים. קופת השתלמות נזילה לאחר 6 שנים מיום ההצטרפות או מיום משיכת של הכספים, ובכך היא מיועדת לתקופת חיסכון קצרה עד בינונית .
בשונה מתכנית פנסיונית בתום תקופת החיסכון ובהגיע וותק הקופה ניתן למשוך את הכספים כמשיכה חד פעמית (בצורה הונית) ובכך ניתן לייעד את תוכנית ההשתלמות לכל צורך או רצון עתידי בתקופה קצרה עד בינונית. למרות זאת את כספי ההשתלמות לא מומלץ לייעד לחסכון ארוך טווח למטרת פרישה וזאת לאור העובדה כי הכספים בתוכנית נזילים וניתן למשיכה חד פעמית. רבים המקרים בהם נרצה למשוך את הכספים לצורך שמחות, שיפוץ בדירה, רכישת רכב חדש וכו'.
בתור שכיר קרן ההשתלמות היא סוג של חיסכון אוטופי. המעסיק משלם מכיסו עד 7.5% מהשכר המבוטח כאשר העובד משתתף לא פחות מ 2.5%. לעומת המעסיק אשר הפקדה לתכנית מוכרת לו כהוצאה מוכרת העובד לא נהנה מהטבת מס בהפקדה לתכנית ואפילו מתקרת שכר של 15,700 ₪ נזקף לו שווי מס בתלוש ולמרות זאת התרומה של המעביד לקופה בנוסף לפטור על רווחי ההון ודמי הניהול הנמוכים מניבים לעובד תשואה בעלת ערך רב בתום תקופת החיסכון.
עצמאי החוסך לקופת השתלמות יוכל ליהנות מהטבת מס של עד כ 2,500 ₪ בשנה מהפקדה שנתית של 18400₪. מה עוד שהכספים בתום תקופת החיסכון יוכל למשוך את הכספים ולייעד אותם אף למטרות עסקיות.
היום קרנות ההשתלמות יודעת לנהל חיסכון בצורה מאוד משוכללת ומאפשרות מסלול השקעות כמעט בכל רמת סיכון ואף בשילוב של כמה מסלולים. רובם של הנכסים במסלול ההשקעות מנוהל בשוק ההון בין 5%-30% מושקע בנכסים לא סחירים או בפיקדונות. מדיניות ההשקעה של מסלול ההשקעות נקבעת על פי תקנון ובפיקוח של כחמישה גורמים שלושה חיצוניים לבית ההשקעות והם המפקח על שוק ההון המפקח על הביטוח והממונה על ההגבלים העסקים, בנוסף למנהל הקרן וועדת ההשקעה של בית ההשקעות. לאחר שתקנון הקרן קבע את מדיניות ההשקעה למנהל הקרן ניתן חופש לבחור ולהמליץ לוועדת ההשקעה באיזה נכסים כדאי להשקיע. כאשר מדיוניות זו מנוהלת באופן רוחבי לשאר הנכסים שבית ההשקעות מנהל. נוצר ערך נוסף היות והרכישות והמכירות נעשות באופן רוחבי וכמות גדולה.
בתי השקעות שמערך וועדות ההשקעה שלהם מבודל ואין קשר בין שאר הנכסים של הבית ניתן לראות כי התשואות לאורך זמן יהיו פחות טובות ורמת הסיכון בקרן תעלה.
ובכך בחירה של מנהל הקרן כמו מסלול ההשקעות יודעת לייצר תשואה נוספת לעמית והופכת את קרן ההשתלמות למוצר רווחי ביותר.

מאת בני קמחי – מתכנן פנסיוני בכיר

מה תרצה לעשות שתהיה גדול ?

שאלה זו היא מן השאלות הראשונות שנורמות החיים שואלות אותנו בכלל  , אך עם זאת היא מהמורכבות שבהם . כאשר אנו מפנים את השאלה לדור ההמשך שלנו היינו מצפים שהם יענו תשובות ברורות על פי החינוך והערכים שמסרנו להם . למרות זאת לאחר שכבר מצאו קרירה ופיתחו חיי משפחה כאשר אנו שואלים את עצמנו או את העובדים שלנו בגיל יותר מתבגר כיצד תראה הפנסיה שלהם ואיזה חיי פרישה היינו רוצים ,אנחנו לא מצפים לקבל תשובה ברורה .תכנון פנסיוני לעובדים עוסק בשאלה זו , כאשר המתכנן הפנסיוני מטווה דרך  באמצעות בירור צרכים ורצונות  ,נותן מושגים לתיאור חיי הפרישה של הלקוח , ועוזר לו לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורו.איזה סבא היית רוצה להיות ?אייך הייתי יכול להגדיל את הפנסיה שלי ?למה אני משלם הרבה כסף על ביטוח ?כיצד ניתן להשתמש בהטבות מס או בכספי החברה להגדלת החיסכון ?מתי עלי להשקיע את הכספים הפנויים שלי בנדל״ן ומתי אני רוצה להשקיע בשוק ההון ?

אחר תיקון 12 והגדלות ההפקדות לתכניות הפנסיוניות מתוקף ההסכם הקיבוצי המעסיק והעובד הגדילו את החיסכון לפרישה באופן משמעותי מצד אחד ואף את הוצאות המעסיק לתנאים הסוציאליים של העובדים . ומכיוון שכך הצורך בתכנון תיק פנסיוני ראוי משרת גם את רצון המעסיק לשפר את תנאי העסקה של העובד , וגם את רצון עובד להגיע לחיי פרישה מעושרים יותר .תכנון פנסיוני הוא שם פועל למכלול של שירותים בתחום הרוח והחברה אשר חיבורם יוצר מציאות נכונה יותר לחיי הפרישה של הלקוח , שבתוכם ניתוח כלכלי מורחב של מאזן ההכנסות והוצאות של התא המשפחתי לרבות איתור מאפייני צריכה  בשילוב של רצונות החיים תוך מבט על הקרירה העיסקית , מבנה חינוך הילדים , פנאי ותחביבים .תהליך התיכנון בוחן איזה מכשירי חיסכון יש להשתמש ובאיזה לא ,איזה מוצרי ביטוח יש לרכוש וכמה חיסכון צריך להפריש מההכנסה ובאיזה נכסים יש להשקיע ומהווה מהלך בטוח יותר לקבלת החלטות נכונות אשר יביאו את הלקוח למקום שבו הוא היה רוצה להיות במודע או שלא במודע.

על מנת לתכנן את התיק הפנסיוני כדאי להצטייד ברשימת הדברים הבאים :

>> תלוש שכר / תלוש פנסיה

>> דוחות כספיים / מיידעים מהמסלקה הפנסיונית

>> דוח תנועות בנק / כרטיס אשראי

>> דוח כספי תקופתי/ שנתי של קופת החולים

>> רשימת אירועים משפחתיים או חופשות עתידיים לשנים הבאות

>> רצון טוב לשיתוף פעולה עם המתכנן

מאת בני קמחי – מתכנן פנסיוני בכיר

 

תרופות מצילות חיים – למה זה חשוב : 

משנת 2008 אחרי חוק ההסדרים חברות הביטוח משווקות לציבור תרופות שאינם בסל הבריאות .מ אמצע שנות ה2000 ועד היום עולם התרופות השתנה מקצה לקצה אודות להתפחות הטכנולוגיה. סל הבריאות בתקציבו הנוכחי (גם לאחר ההגדלה ב 300 מליון שח שהשיג שר הבריאות הרב ליצמן ) מתמודד עם גירעונות קשים במערכת הבריאות הנובעים בעיקר מחוסר יעילות ופנסיות תקציביות ואינו מסוגל לספק את קידמת הטכנולוגיה בשירותי הרפואה בכלל ובפרט בתחום התרופות . לעומת זאת בשנים האחרונות חברות הביטוח שיכללו את המוצרים בתחום הן בחינת גודל והזכאות לכיסויים . היום ראיתי כתבה בנושא מחלת ניוון שרירים קשה אצל ילדים בעיקר שפשוט הזכירה לי את הצורך הממשי בכיסוי מתקדם כזה אצל כל משפחה בישראל.
http://www.bizportal.co.il/wallstreet/news/article/451769